החושך שלפני הגאולה

  יש להכין סרגל זמן ומשני הצדדים סמיילים, אחד בוכה אחד צוחק. את מפזרת על הריצפה אירועים מההסטוריה של עמ"י ומשתדלת שיהיה לסירוגין (בסדר הכרונולוגי) אחד משמח אחד עצוב ומבקשת מהם לסדר אותם (את המאורעות העצובים לייד הסמיילי העצוב וההפך לפי סדר כרונולוגי) אח"כ, את מבקשת מ- 2 חניכים לעמוד בקו אחד ולקפוץ קפיצה לרוחק. אחד עם תנופה ואחד בלי- מסמנים את המקומות.

את מראה להם 2 תמונות, אחת תמונה רגילה ואחת היא תמונת תקריב של אחת הנקודות בתמונה, בתמונה הרגילה הם יידעו לזהות מה הדבר שבתמונה אבל בתמונת התקריב יהיה להם קשה..

ואז את מספרת להם את הסיפור הבא:
שני קבצנים אחד יהודי אחד גוי הולכים מעיר לעיר ומקבצים נדבות. כשמגיעים לעיר יהודית היהודי מקבץ את הנדבות וחולק בשלל עם הגוי ולהפך (לא, זה לא סיפור שמאלני..).
ערב אחד הם מגיעים לעיירה יהודית והיהודי אומר לגוי: "יש לנו מזל היום, ערב חג פסח והיהודים מכניסים כל אחד "כל דיכפין יתיי ויכול" רק תכנס לבית הכנסת, תתפלל עם כולם ומשהו יזמין אותך לליל-הסדר, שם תאכל ארוחת מלכים..." ואכן כך היה, הם התפללו וכל אחד הלך למשפחה אחרת. הגוי נכנס, כל פעם הוא מברך ברכה מוזרה ומביאים לו דבר קטן לאכול, הגוי כמעט התפוצץ מעצבים אבל החליט לתת להם עוד צ´אנס,ואז הביאו משהו בכמויות קטנות במיוחד אז הגוי היה בטוח שזה משהו טעים במיוחד ולקח מנה גדולה... הוא כמעט נחנק!!! זה היה שומר! אז בו-ברגע הוא עזב את השולחן והלך לחכות לחברו היהודי בכיכר כמו שסיכמו. היהודי מגיע בחיוך- "נו?איך היה?" הגוי רצה להרוג את היהודי! וסיפר לו את כל הסיפור...
היהודי אמר לו: " אתה כ"כ טיפש! אתה לא יודע שאצל היהודים רק אחרי כל המרור באה הגאולה??" ואז את מניפה שלט גדול "ה-ג-א-ו-ל-ה!" ומניחה אותו אחרי האירועים המשמחים והעצובים, כשהאירוע העצוב האחרון זה המאורעות מהשנה האחרונה.
ואז את מסבירה להם את 2 החלקים האחרים בפעולה: התמונות: במצרים כשהאנשים היו ממש קרובים למצב שלהם, בתוך העבדות הם לא ראו את התמונה הגדולה, שהשעבוד זה חלק מהגאולה (חלק מהתמונה הגדולה) והחלק ה-2, עם הקפיצות, ככל שהצרות יותר גדולות (לוקחים יותר תנופה) הגאולה יותר קרובה ויותר חזקה (הקפיצה יותר גדולה)
וזה רומז גם לימינו