"הפוסט הזה יוביל אותך אל האושר", "אם רק תלחצי כאן למטה, אוכל להעניק לך את הסוד שלי לזוגיות שלווה וחסרת קונפליקטים", "בואי לעוף עם חלומותייך בסדנא בת שנים עשר מפגשים".

עולם התוכן שלנו גדוש בהבטחות לאושר ועושר, למציאת בן הזוג המושלם ולחיים שלווים ופוריים. כל שעלינו לעשות הוא ללחוץ על הכפתור ולדלג משיעור להרצאה ומשם לסדנא, להיצמד לסדרות של סרטונים ביום ובליל, ואז יתגלה סוף סוף הסוד הכמוס מראשית ההיסטוריה, ויפרוץ את מסגרת התודעה שלנו. גם ממערכות יחסים אנחנו מצפים שתהיינה מלאות חיות ורגש. אנחנו מקדשים את רגעי האהבה הגלויה, מתגעגעים לסערות התשוקה, מחפשים שוב את הניצוץ שיעיר את הקשר וילהיב מחדש.

עמוק בפנים ברור לנו שלמסע שלנו יש יעד. אנחנו בדרך לגאולה, בדרך להגשמה עצמית, לבניית בית שמח, להקמת משפחה עם ילדים משוחררים ובריאים. כל בוקר מזמין אותנו להתרומם מהמיטה ולצאת למטרה הבאה, לכבוש עוד שטח קטן בנחלה שלנו, להראות לכולם שאנחנו צומחים, מגביהים עוף.

אולם הבוקר דברים התרחשו בדיוק להיפך. התשובה לה חיכתה יותר משבוע אחרי ראיון עבודה הגיעה סוף סוף - והיא שלילית. הילדים נתקעו מול המסך, וכל מה שהיא הצליחה להגיד לאיש שלה, הוא כמה משפטים על מכונת הכביסה שנתקעה. אולי זו בעצם היא שתקועה? הולכת לאיבוד בין הגלגלים שמסתובבים בחייה

פרשת בהעלותך מגיעה השבוע כדי לעשות לנו סדר במסע. שם במדבר עולה הענן מעל אוהל מועד, ונחשול אדם ענקי מתכונן ליציאה. בזה אחר זה מסתדרים השבטים, בדיוק אותו סדר כמו במסע הקודם, ופוסעים יחד אל השלב הבא. "על פי השם יחנו, ועל פי השם ייסעו" - הנתיב שלהם ביציאה ממצריים, אל הארץ המובטחת, מתקדם עכשיו, ומתקרב ליעדו. ימים של הליכה הם ימים של התרוממות רוח, של רגליים קלות וצעידה מרחפת על פני האדמה. הקשיים מן העבר מתגמדים פתאום, המשמעות כה ברורה, עד שהיא צובעת אפילו פעולות פשוטות בצבעי שמחה.

אך יש אשר יאריך הענן לשקוע, והחניה תאריך ימים רבים ואולי שנים. רבבות האנשים ספונים באוהלים סביב המשכן, השגרה מכסה את האופק, וסוף המסע נעלם. שעות החניה משדרות יובש, היעדר תנועה, חוסר התקדמות, היעד נעלם מאחורי הקשיים, ונדמה שכל העולם משיג אותנו.

התורה ממשיכה ומספרת כי החניות במדבר היו שונות באורכן. יש אשר ארכה שהייתם חודשים או שנים, ויש אשר יום או יומיים התעכבו בני העם במקום חנייתם. ברם, בכל פעם טרחו והקימו את המשכן על כל חלקיו. גם בחניה ארוכה וגם בזו החפוזה, היתה להם משימה מיוחדת.

הענן עומד על המשכן שלנו ללא תזוזה, שום מאורע לא מסעיר את יומנו, והתורה חוזרת ומדגישה: "על פי השם…" כל צעד וכל עצירה במדבר היו חלק מתוכנית אלוקית מדויקת. כל מסע וכל תנועה במרחב החיים שלנו מכוונים ומדוייקים. הדרך לבנות את החלק הייחודי שלנו במשכן, מורכב מזמנים של עשיה, חדווה ויצירה, ומכאלה שיש בהם עצירה ואגירת כוחות. לשני הסוגים יש חשיבות במסע, שתי האפשרויות מקרבות אותנו להגשמה ולקיום השליחות שלנו.

אז אולי שום דבר אמיתי לא קורה אצלך עכשיו. כמו מכונת הכביסה מרגישה תקועה בין אתמול ומחר, והגלגלים מסרבים לנוע. את מתבוננת סביב וליבך מר: הנה זו כבר הקימה עסק, השניה מפרסמת תמונות ממסע באפריקה, ואחרת שולחת במרחב הציבורי מחמאות לבעל מפנק. רק את מדשדשת בשגרה, מנסה להיזכר מתי נפגשת לאחרונה עם בן זוגך.

בעצם את יודעת: המסע שלך מתנהל אף הוא על פי השם. המשעול שלך מתפתל בדרך אל הגאולה, ויש בו אוסף של נקודות שכל אחת מהן הכרחית עבורך.

בתמונת המסע שלנו יש מקום לחניה, לעצירה, להתבוננות מחודשת, לצבירת כוחות. אם ניתן מקום לאי וודאות, לכוח האינסופי שמוליך אותנו, נבין שיש בתוך השקט עשייה ברוכה. בתוך היובש של מערכות יחסים, בזמנים של ריחוק והתבוננות מהצד, יש הזדמנות למציאת זרעים חדשים של אהבה. לכל אורך הדרך פנינו נשואות קדימה, ואת צעדינו מלווה הענן.

שבת שלום
אירית צפורי
בית חב"ד קרית שמונה

לתגובות